התובע ואשתו קיימו במלון דניאל השייך לנתבעת את חתונתם, מסיבת החתונה והארוחה שהתקיימו לאחר החופה.
לטענת התובע נגנבו מעגלת המתנות 10 מעטפות שבהם הופקדו ע"י אורחים סכומי כסף מזומן כמתנת חתונה, סה"כ 3,900 ש"ח. כמו כן טוענים התובעים כי כ-75% מהמנות הוגשו קרות עד כדי אי אכילה, ובגין זה נתבע סכום של 4,500 ש"ח. בנוסף נתבע סכום של 5,000 ש"ח בגין עוגמת נפש וביטול ירח הדבש של בני הזוג.
בגין האירוע הגיש התובע תלונה למשטרה. אין בפני עדויות לגבי קורות אותה תלונה, אם היא נמצאת עדיין בבירור או נסגרה מסיבה זו או אחרת, ואולם כעולה מהעדויות שבפני לא הגיעה המשטרה לממצאים כלשהם ולא הוגש בעקבותיה כתב אישום.
בכתב התביעה לא מעלים התובעים גרסה כלשהי לדרך שבה נעלמו המעטפות לטענתם, אלא הם טוענים כי המלון נהג שלא כראוי כדלקמן:
המלון השתמש בעגלת עץ ולא בכספת.
המלון העביר את העגלה ממקום החופה למקום הארוחה בלי להתייעץ עם התובע ולחילופין מבלי שמי מטעם התובע התלווה לעגלה בהעברתה.
המלון העביר את העגלה במעלית עובדים ובכך לא התאפשר לתובע או מי ממוזמניו לראות מה קורה עם העגלה.
לטענת המלון עגלת העץ מיועדת להנחת מתנות ואליה צמודה דרך קבע ובאופן שלא ניתן לנתק ביניהן כספת נעולה. מתקן זה משמש ברגיל בבתי מלון ובאולמות אירועים. הכספת מוגנת ולה שני מפתחות, אחד ניתן בידי מי מטעם בעל השמחה ובמקרה זה אבי התובע, והשני נעול בכספת בחדר הקב"ט. לא ניתן לפתוח את הכספת ללא שימוש בשני המפתחות.
כמו כן טוען המלון כי התובע ידע מלכתחילה, וכך גם מקובל, כי בתום החופה תועבר העגלה לאולם בו נערכת הארוחה. העגלה הועברה בתום הארוחה ע"י אחראי המשמרת שהוא עובד מיומן שעושה זאת דרך שיגרה. הורדת העגלה במעלית אורכת דקות ספורות ומאחר והכספת נעולה לא ניתן להוציא ממנה מעטפות.
לפיכך מכחיש המלון את עצם אירוע הגניבה, את אחריותו וכן את סכום הנזק הנטען.
המלון מכחיש גם את טענת התובע בדבר האוכל. לטענתו המלון מיומן באירועים מסוג זה, ובמהלך האירוע הביעו התובע ואשתו את שביעות רצונם מהאירוע והאוכל.
במהלך שמיעת העדויות הוסיפו התובע ואשתו וטענו כי המלון התחייב כי רק מנהלת האירועים נילי או ענת יעבירו את העגלה, ובפועל העביר אותה מישהוא אחר. לא אף זאת, התובעים חזרו וטענו והדגישו כי מדובר בעובד ערבי (בין היתר עמ' 3 לפרוטוקול ש' 9, 11, וכן עמ' 4 מיום 18/12/2003 ש' 3 - 5), טענה שטוב היה אלמלא הועלתה, ומשהועלתה אתייחס אליה בהמשך. כמו כן טענו כי המטפות שסופקו ע"י המלון היו שקופות ובכך איפשרו לגנב לראות אם במעטפה ישנו כסף מזומן או שיק, וכך הצליח הגנב לקחת רק מעטפות שיש בהן כסף מזומן. כן העידו בהמשך כי מספר מעטפות נמצאו פתוחות. שתי טענות אחרונות אלה באו לתת הסבר כיצד ידע הגנב לפתוח דווקא מעטפות עם מזומן.
עובדי המלון הכחישו כי התחייבו כי דווקא נילי או ענת יהיו אלה שיעבירו את העגלה. אילו ביקש התובע כי מי מטעמו יצטרף להעברת העגלה לא היתה מניעה לאפשר זאת. כן טען קב"ט המלון כי הוא האחראי על רכישת המעטפות וכי מדובר במעטפות לבנות רגילות שאינן שקופות במיוחד. אשר לעובד המלון טען המלון כי מדובר בעובד בדרגה בכירה יחסית, שעבד עם המלון באותה תקופה שלוש שנים, ואשר כחלק מתפקידו העביר את עגלת המתנות והמעטפות פעמים רבות באירועים השונים שהתקיימו במלון, ללא תלונות כלשהן. יתר על כן, אותו עובד, שהוא ערבי ישראלי לא נפסל מלשמש באירועים של אנשי ביטחון ואף ראש ממשלה לשעבר שהתקיימו במלון. מכאן שלא נמצא פגם כלשהו באותו עובד ולא בהעסקתו ע"י המלון.
לטענת המלון לאחר שנבדקו על ידו טענות התובע ונמצא כי המלון ביצע את כל הנהלים לטיפול בעגלת המתנות ולא נמצא פגם כלשהו בפעולות העובדים, סירב המלון לדרישות הפיצוי של התובע והפנה אותו למשטרה.
לשם השלמת התמונה אציין כי תלונת התובעים נעשתה למחרת האורע, וכן כי ביום 26/1/03 שילמו התובע ואשתו את יתרת התמורה שהם התחייבו לשלם למלון בגין החתונה שנערכה ביום 22.1.03, אולם אני מקבלת את טענתם כי לא היה בכך ויתור על טענותיהם.
מעדויות התובע ואשתו עולה כי לאחר שפתחו את מתנות החתונה והשיקים התברר להם שמספר אורחים, ואף אורחים קרובים, לא הביאו מתנה כלשהי. כמו כן היו מספר מעטפות פתוחות. התובעים העידו כי קיבלו כמתנה 35,000 ש"ח במזומן, מלבד הסכום שנגנב לטענתם.
גב' נילי ויסנר שהיתה מנהלת האירועים במועד הרלבנטי ובעת מתן עדותה לא עבדה עוד במלון הכחישה כי התחייבה שהיא או ענת, מנהלת האירוע, יעבירו את העגלה. יצויין כי בכתב התביעה לא טען התובע כי היתה התחיבות כאמור אלא רק שהמלון העביר את העגלה בלי להתייעץ איתו ובלי ליווי מטעמו. בישיבה הראשונה העידה אשת התובע כי גב' ויסנר התחייבה שהיא או מישהי שעובדת איתה תעביר את עגלה. לישיבה שנייה זימן המלון את הגב' ויסנר שהעידה כי אמרה לאשת התובע כי מישהו מאנשי הצוות יעביר את העגלה וכך נעשה.
אני מקבלת את עדותה של הגב' ויסנר. אין זה סביר שמנהלת הארועים במלון, שבזמן החתונה עוברת ממקום למקום לוודא שהכל מתנהל כיאות, ויש לה גם עיסוקים אחרים כגון קבלת אנשים המתעניינים בהזמנת אירוח במלון, תתחייב להעביר בעצמה את העגלה. כאמור הועלתה הטענה ע"י התובע בשלב מאוחר.
כך גם אינני מקבלת את טענת התובע שהעגלה שבה השתמש המלון אינה מתאימה למטרתה ושאם היה רואה אותה לא היה מסכים לשימוש שנעשה בה. הגדילה לעשות סבתה של אשת התובע שהעידה כי העגלה הייתה עשויה מבד בעוד שאין חולק כי מדובר בעגלת עץ שכוסתה לשם האסתטיקה בבבד. מקובלת עליי עדותו של קב"ט המלון כי העגלה היא מסוג המשמש ברגיל בתי מלון ואולמות ארועים למטרה זו, כי המנעול אינו ניתן לפתיחה בקלות וכי לכספת שני מפתחות שאחד מהם נכול בכספת במשרדו. כמו כן הוא העיד כי לא נתגלו סימני פריצה כלשהם על הכספת שבעגלה. כאמור הורדת העגלה אורכת דקות ספורות.